הכנת מראת עיסת נייר
וואו, איזו סופה בחוץ! אז הרומנטיים מביננו מתמוגגים וזה נהדר לחקלאות
והכל, אבל מה עושים עם הילדים?? איך מעבירים זמן חוויתי ונעים בלי להשתגע בבית או
בקניון?? (הבת שלי בדיוק בגיל הזה שברגע שנכנסים לקניון – או סופר – היא נשכבת על
הרצפה ולא רוצה לזוז. תחנונים, שוחד, איומים ושוב תחנונים, דיי מוציאים את
הכיף מ"חווית הקנייה" עאלק)
אז הנה רעיון לאמיצים שבינכם, אלה שלא מפחדים מקצת לכלוך ושלא נדע,
דבק. זה שווה את המאמץ, אני מבטיחה. חוץ מזה שאפשר לצמצם את הבלגן ולהכין את השטח
עם ניילון גדול על השולחן או עיתונים
ומגבונים לחים צמודים.
את המראות המקסימות הללו הכנתי עם קבוצת ילדים בכתה ב' (גילאי 8-9).
החומרים להכנת המראה פשוטים מאוד:
נייר טואלט
דבק לבן
מים פושרים
קרטון עבה
ניירות עיתון
מראה (אפשר גם מפלסטיק או אפילו תמונה במקום)
צבעי אקריליק או גואש
לכה על בסיס אקרילי
מתחילים בשרטוט הצורה הרצויה על גבי הקרטון, צורה חופשית או לפי
שבלונה וגוזרים אותו.
ממקמים ומדביקים את המראה על הקרטון עם דבק לבן.
מתחילים בעטיפת הקרטון ברצועות עיתונים טבולות בדבק לבן מדולל ביחס של
1:1 עם מים. חשוב לעטוף גם בצדדים ומאחור. העיתונים "אוטמים" את הקרטון
ונותנים לנו בסיס חזק וקשיח למראה.
הכנת העיסה הפיסולית:
משרים גליל נייר טואלט במים פושרים ללא הגליל הפנימי כשעה לפחות,
מפרקים אותו בתוך המים. סוחטים היטב את המים מהנייר ומפוררים לחתיכות הקטנות ביותר
שאפשר (בין קוסקוס לגרגירי חומוס...)
מערבבים את חלקי נייר הטואלט המפורר עם דבק מדולל (הנ"ל), בערך
חצי כוס ואח"כ אני מוסיפה דבק לבן עד לקבלת עיסה דביקה, אך פיסולית. לשים
היטב ומתגברים על הפחד מהדבק ומהרצון העז של חלקינו, לרוץ מיד לאמבטיה לשטוף
ידיים!
לאחר ייבוש של העבודה (בין יום ליומיים) מניחים את העיסה הפיסולית
ומעניקים לצורה נפח. את הפרטים הקטנים כמו עיניים, זנבות, קישוטים וכו' אפשר
להוסיף עם חומר פיסולי כמו דאס, אבל רק לאחר ייבוש מלא של העיסה, אחרת הם פשוט לא
יידבקו.
לאחר ייבוש מלא של העיסה (בין יום לשלושה ימים בחורף) ניתן לצבוע עם
צבעי אקריליק או גואש. אני מאוד ממליצה לשים לכה להגנה והברקה של העבודה ועוד יותר
ממליצה להשתמש בלכה על בסיס אקרילי שלא רעילה ומזיקה לסביבה.
תהנו!
